מיזוג אוויר – עוד מימי המאווררים קיווה העולם למצוא פתרון לימי השרב החמסיניים. עם השנים, התפתחויות טכנולוגיות ופיזיקליות הביאו להמצאת המזגנים על ידי המהנדס האמריקאי וויליס קרייר. בימינו, כאשר שגשוג טכנולוגי אופף את חיי היומיום שלנו כחלק מהשגרה, מוסיפים מדעני הקדמה לשפר את חיי הנוחות של אנשי המאה ה- 21, גם בחורף המקפיא ובקיץ הלוהט.
למזלנו, המערכת החדשנית עשתה את דרכה גם לארצנו הבוערת לפני שנים מספר. מערכת זו אמנם פועלת לפי עיקרון המזגן המפוצל הישן והמוכר, אך כוללת בנוסף מספר יחידות פנימיות אשר מחוברות ליחידה חיצונית אחת או יותר, ואין בהן תעלות להולכת אוויר ממוזג.
בניגוד למערכת הקונבנציונלית – המעבירה ברחבי הבניין חום באמצעות שיטת סחרור האוויר בתוך תעלות או באמצעות מים, במערכת ה-VRF מועברים גלי חום אל חלל או ממנו באמצעות קרר מסוחרר בצנרת ייעודית אל יחידות פנימיות, אשר ממוקמות בתוך החללים הממוזגים או המחוממים. כלומר, ניתן להסיק כי מה שמבדיל את מערכות ה- VRF מהמזגנים המפוצלים הוא הריבוי של היחידות הפנימיות אשר מחוברות ליחידה חיצונית אחת. הייחוד של המערכת המודולארית, הוא שהיא עובדת על בסיס עיקרון שינוי נפח הקירור או החימום במערכת בקלות.
הדבר מתאפשר באמצעות מדחס מיוחד (Inverter) המשנה את תפוקתו באופן רציף בהתאם לדרישת המאיידים, בעזרת שינויי תדר המנוע.
יתרונות מערכת ה- VRF הם פורצי גבולות; ראשית, המערכת מותאמת במיוחד כדי לשמר טמפרטורה אחת סדירה בבית, ללא סטיות או השהיות בלתי מתוכננות כלומר, תמיד תזכו למזל אוויר נעים ומותאם בביתכם. בנוסף, עקב חלוקת יחידות האוורור הפנימיות, האוויר נישא לעבר היחידה החיצונית בשלבים, ובכך יוצר זרימה איטית ושקטה של אוויר מחוץ ליחידת העיבוי החיצונית.
אפילו אופן ההתקנה של מערכת המיזוג בבית הינו נושא אלמנטרי; הגיוון בסוגי יחידות האיוד מאפשר התאמה מושלמת עבור כל חלל פנימי אפשרי ולמרות אתגרי ארכיטקטורה קיימים. הממדים החיצוניים הקטנים של יחידות העיבוי מעצימים את אפשרויות ההתקנה לכל אזור חיצוני באזור הבית, כולל הגג ומתחת לחלון.
היתרון הבולט ביותר של המערכת המתקדמת הוא היותה חסכונית בצורה גורפת; כיום, צורכות מערכות המיזוג הישראלי כ-60% מצריכת החשמל. מערכת ה- VRF תפחית את הצריכה ברמה משמעותית, לחיסכון של עד כ- 50% בחשבון החשמל. רווח כלכלי זה מתאפשר בזכות ניצול הטכנולוגיה התרמו-דינאמית הגבוהה, הנוחלת הצלחה בוויסות טמפרטורת העבודה של כל יחידה פנימית בנפרד, בנוסף ליכולת לחלק את דחפי הקירור לאזורים הנחוצים יותר מאחרים.
